Hebrew Russian
דף הבית » הישגי המשרד » תקיפת שוטר ואיומים אשר הסתיים באי הרשעה!!!

בית משפט השלום באר שבע


ת"פ 49470-02-15 מדינת ישראל נגד #####                                                                                 
11 מרץ 2018


לפני כבוד השופט צבי פורר


 

המאשימה                                                         מדינת ישראל

                                                     ע"י ב"כ עו"ד פיני סויסה והמתמחה אתי אלמה                   

נגד

 

הנאשמים                                                        #####ת.ז.  ######### – בעצמו

ע"י ב"כ עו"ד ורניצקי   

 

 

 

פרוטוקול

 


פסק דין

כללי

הנאשם הודה והורשע בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן . מדובר בעבירות הבאות :

1.       הפרעה לשוטר במילוי תפקידו- עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין , תשל"ז 1977(להלן: "החוק או חוק העונשין").

2.       תקיפת שוטר – עבירה לפי סעיף 273 לחוק.

 

על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתאריך 15.12.14 בשעה 22:30 ישב הנאשם ברכבו ואיתו חברתו ואחיו. לאחר ששוטרים נגשו לרכבו וביקשו ממנו תגובה מזהה, פנה הנאשם לשאר יושבי הרכב ואמר להם כי "אלה זבלים" תוך שהוא מתכוון לשוטרים.

רק לאחר ניסיונות שכנוע מצד השוטרים הסכים הנאשם להזדהות ומסר להם את תעודת הזהות. בהמשך, כאשר אחד השוטרים עמד והחזיר פנס בידו על מנת לבדוק את תעודת הזהות, הנאשם דחף אותו.

 

הימנעות מהרשעה

כלל הוא כי בית המשפט הקובע כי אדם ביצע עבירה, ירשיעו בדין. הסמכות המוקנית לבית המשפט להימנע מהרשעה שמורה למקרים החריגים שבחריגים. ההלכה בעניין זה ידועה ונקבעה בבית המשפט העליון בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 (1997) , שם קבעה השופטת דורנר את הדברים הבאים:

 

 "המבחן ללא הרשעה הינו חריג לכלל, שכן משהוכח ביצועה של עבירה יש להרשיע את הנאשם וראוי להטיל אמצעי זה רק במקרים יוצאי דופן, בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מן ההרשעה לבין חומרתה של העבירה" (שם, בעמ' 341).

 

ועוד נאמר בעניין כתב כי:

 

 "המנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסויים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל" (שם, בעמ' 342).

 

ובע"פ 9262/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 869 (2004) קבעה השופטת בייניש:

 

"על דרך הכלל, משנמצא כי נאשם בגיר ביצע עבירה מתחייב כי ההליך הפלילי כנגדו ימוצה בדרך של הרשעתו וענישתו, כחלק מהליך אכיפת חוק שוויוני וכחלק מאינטרס ההרתעה. אמנם, סעיף 1 (2) לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 וכן סעיף 71א(ב) לחוק העונשין מסמיכים את בית המשפט ליתן צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור, תוך המנעות מהרשעה. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי המנעות מהרשעה של נאשם בגיר אשר נקבע כי ביצע עבירה, מהווה חריג שיופעל 'רק בנסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר [...]'..." (שם, בעמ' 876, וראו גם, רע"פ 11476/08 מדינת ישראל נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ [פורסם בנבו] (14.4.2014); רע"פ 9118/12 פריגין נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (1.1.2013)(להלן: עניין פריגין)).

 

הימנעות מהרשעה, של מי שאשמתו הוכחה, הינה בגדר "חריג שבחריגים" (ראו, למשל, ע"פ 1042/03 מצרפלס שותפות מוגבלת בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 721 (2003); רע"פ 1189/06 בר-לב נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (12.9.2006)). בפסקי דין אחרים נאמר כי המנעות מהרשעה תעשה אך במקרים יוצאי דופן (עניין פריגין; ע"פ 9150/08 מדינת ישראל נ' ביטון [פורסם בנבו] (23.7.2009)).

 

לאחרונה בדנ"פ 8062/12 , המשרד  להגנת הסביבה נ' חברת נמלי ישראל, חזר וקבע כב' הנשיא גרוניס כי הימנעות מהרשעה הינה חריג לכלל:

 

"נקבע אך שאפשרות זו מיועדת למקרים חריגים, בהם מצא בית המשפט כי הרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וכי נוכח מידת חומרתה של העבירה ניתן לוותר על הרשעה, מבלי לפגוע פגיעה משמעותית במטרות הענישה האחרות. עוד נקבע שיש להימנע מהרשעה רק בנסיבות יוצאות דופן, כאשר היחס בין הנזק הצפוי לנאשם כתוצאה מההרשעה לבין חומרת העבירה והתועלת של ההרשעה לאינטרס הציבורי אינו סביר. מכאן, שהאפשרות לא להרשיע מיועדת לעבירות שאינן חמורות, ולנאשמים בעלי פוטנציאל שיקום משמעותי".

 

תסקיר שירות המבחן

התסקירים  שהוגשו בעניינו של הנאשם חיוביים. מדובר באדם שאין לחובתו הרשעות בפלילים ולמען שמירה על פרטיותו של הנאשם לא אפרט את תכן התסקירים.

מכל מקום הנאשם לוקח אחריות על מעשיו. הנאשם ציין כי מדובר באירוע שבו הוא היה שתוי וכמי ששותה רק באירועים חברתיים התנהגותו היתה חריגה ואיננה משקפת את אורחות חייו.

שירות המבחן ציין בתסקיר האחרון כי הנאשם עובד כקבלן חשמל וכי במקרים מסוימים לא יכול היה לקבל עבודות בעקבות התיק המתנהל נגדו.

 

בנוסף המליץ שירות המבחן על של"צ בהיקף של 140 שעות.

 

 

 

נסיבות ביצוע העבירה

כתב האישום המתוקן מתאר אירוע חמור שבו הנאשם הפריע לשוטרים ותקף אותם. מעבר לעובדה שמדובר בפגיעה בערך המוגן של הזכות של כל אדם לביטחונו האישי, הרי שיש כאן פגיעה בסדרי השלטון. מאידך, אין מדובר בפגיעה ברף הגבוה וכתב האישום המתוקן מלמד כי אף שמדובר בעבירה חמורה, הרי שבסופו של דבר מדובר בקללה מיותרת ודחיפה.

 

אי הרשעה

ב"כ המאשימה מסכימה כי יוצא צו של"צ אולם עומדת על ההרשעה. מנגד הציג ב"כ הנאשם פסיקה לעניין אי הרשעה במקרים חמורים יותר בעבירות אלימות. בנוסף הפנה ב"כ הנאשם לת"פ (שלום – נצרת)  27274-07-15 שעניינו תקיפת שוטרים. יודגש כי האירוע באותו כתב אישום חמור הרבה יותר מעניינו של הנאשם דנן.

 

 

כאמור, על פי הפסיקה ניתן להסתפק באי הרשעה בהתקיים שני התנאים שנקבעו בהלכת כתב, היינו,

א.         על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

ב.         סוג  העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים .

 

חשוב לענייננו להדגיש את הכלל אשר הודגש בעניין רשות הנמלים ולפיו ניתן יהיה להימנע מהרשעה רק בנסיבות יוצאות דופן, כאשר היחס בין הנזק הצפוי לנאשם כתוצאה מההרשעה לבין חומרת העבירה והתועלת של ההרשעה לאינטרס הציבורי אינו סביר.

 

בענייננו, שאלת השיקום אינה כה רלוונטית משום שאין מדובר באדם הזקוק לשיקום, אולם, ניתן לקבוע כי אכן מדובר באירוע חריג לארחות חייו. זאת ועוד, גם אם לא הוצג נזק קונקרטי ברור כי הרשעה בדין עלולה לגרום לו לקשיים בעבודתו כעולה מתסקיר שירות המבחן.

 

שוכנעתי בסופו של דבר כי באיזון הראוי הנזק שבהרשעה רב על התועלת בה ועל כן אני מקבל את המלצת שירות המבחן ומורה על ביטול הרשעתו מיום 7.3.2016.

 

בהתאם לתכנית שירות המבחן יבצע הנאשם 140 שעות של"צ במסגרת עמותת "לשובע" בבית הנוער "קדימה אריה". הנאשם יופנה לשירות המבחן לצורך קביעת מועד תחילת העבודות ולא יאוחר מיום 1.4.18.

 

הנאשם יחתום על התחייבות להימנע מכל עבירת אלימות, איומים לרבות עבירות נגד עובדי ציבור ושוטרים. ההתחייבות תהא על סך 4,000 ₪ והיא תיחתם במזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 18.3.18.


 

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר תשע"ח, 11/03/2018 במעמד הנוכחים.


צבי פורר, שופט


 

הוקלד על ידי אביתר ירדן