Hebrew Russian
דף הבית » הישגי המשרד » מאסר על תנאי בלבד בתיק של אלימות במשפחה

בית משפט השלום בבאר שבע  



ת"פ 3595-11-12 מדינת ישראל נ' #####          07 אפריל 2013


                                                                     3602-11-12 


בפני כב' הנשיא אביחי דורון 


המאשימה  

מדינת ישראל


נגד


הנאשם #### #####


נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד אלישע שרית

הנאשם ובא כוחו – עו"ד ורניצקי


פרוטוקול


טיעונים לעונש


ב"כ המאשימה: 

הנאשם הורשע בכתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת בת זוגתו, לפי סעיף 380+382ג בכך שבאמצע הרחוב בעת שהיא ביקשה ללכת מהמקום ולפנות לדרכה, הוא תקף אותה בכך שסטר בפניה וגרם לה פצע בשפה.

במסגרת הסדר הטיעון, הסכימו הצדדים כי הנאשם יישלח לשירות המבחן ויינתן תסקיר חיובי לגבי מצבו, הצדדים יעתרו במשותף לעונש צופה פני עתיד בלבד.

שירות המבחן נפגש עם הנאשם וכך גם שוחח עם המתלוננת התמונה שעולה בתסקיר שירות המבחן, היא תמונה קשה ומאכזבת, על אף שכתב האישום תוקף באופן גס המקל עם הנאשם, הרי שגם על עבירה בה הורשע התקשה לקחת אחריות. הנאשם טען שביצע את המעשה, אך לדבריו עשה זאת מתוך משחק בלא כוונה לפגוע. הוא הוסיף כי מדובר במשחק שהינו כחלק ממערכת היחסים ובת זוגו משתפת פעולה. על אף ששירות המבחן מציין זאת באותיות קידוש לבנה, ערכו ניסיונות לגייס אותו להליך טיפולי, להסביר לו את חומרת מעשיו ודפוס מחשבתו, הניסיון כשל. הנאשם לא הצליח להפנים את חומרת מעשיו.

מעבר לכך, נקודה מדאיגה נוספת, בפניית שירות המבחן אל המתלוננת בניגוד לדבריה, התלונה בפני חוקר במשטרת ישראל שללה כל התנהגות אלימה או מאיימת מצד הנאשם, שללה דפוסי התנהגות שלטתניים או התנהגויות קנאה, וזאת כאשר במשטרת ישראל, כאשר שהתה במקום מוגן, בחדר, מבלי שהנאשם נמצא בקרבתה, טענה שהיא רוצה להיפרד מהנאשם. דבריה של המתלוננת עומדים בניגוד לדבריה בחקירה, ושדווקא התערבות במקרה הנ"ל ובנסיבות דנן מתבקשת. 

אי לכך, מאחר וגורמי הסיכון עדיין קיימים והנאשם לא משתף פעולה, וכפי שאנו למדים מתסקיר שירות המבחן, בני הזוג עדיין נמצאים ביחד, הרי שהסיכון גדול יותר. 

לכן אבקש מבית המשפט, להיעתר להסדר שהוצג, להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסרים מותנים צופי פני עתיד אשר יעבירו את המסר וירתיעו אותו  מלהתנהג כפי שאימץ לעצמו. ישנה הפקדה של 3,000 ₪ אבקש לחלתה. 


ב"כ הנאשם: 

הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן, בכך חסך זמן שיפוטי יקר, חסך עדותה של המתלוננת.

אני מפנה את בית המשפט לתיקון כתב האישום, למעשה כתב האישום תוקן באופן משמעותי ונמחקו ממנו מספר עבירות ובסופו של דבר כמובן, מבלי חלילה לקל ראש, הנאשם עומד לדין בגין כך שנתן סטירה אחת למתלוננת וגרם לפצע בשפה.

אני סבור בכל הכבוד, לא מדובר באלימות שהיא ברף הגבוה מבחינת עבירות האלימות. המתלוננת לא נזקקה לטיפול רפואי. 

המתלוננת היא לא זו שיזמה את התלונה. בסופו של דבר היה איזשהו שוטר שעבר במקום באופן אקראי לחלוטין, ראה את הסיטואציה, ניגש לבני הזוג ואז המתלוננת מסרה את התלונה. דברים אלה מתחברים גם לעמדתה של המתלוננת כפי שמופיע בשירות המבחן. מפנה בעניין זה לעמ' 2 בתסקיר. שירות המבחן היה בקשר עם המתלוננת. 

מדובר בבחורה צעירה, כבת 22, שבעצם היא מכירה את הנאשם מזה כ-7 שנים, הכירה אותו עוד כשהם היו במרכז קליטה. לטענת המתלוננת היא למעשה שללה התנהגות אלימה או מאיימת כלפיה מצד הנאשם, גם בעבר וגם היום. היא גם שללה גילוי קנאה או תוקפנות מצד הנאשם ולהתרשמות שירות המבחן היא לא תוספת את האירוע כהתנהגות אלימה כלפיה, נכון שהנאשם הודה בכתב האישום.

אני מאשר את דברי התובעת, כי הדברים האמורים בכתב האישום משקפים גם את הודעת המתלוננת במשטרה. 

אני סבור שבנסיבות תיק זה, מתחם הענישה הראוי בשל חומרת העבירה שהיא לטעמי לא גבוהה, צריך לנוע בין אי הרשעה למאסר על תנאי. אני מפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם. מדובר בנאשם שכיום הוא בן 22, הוא עלה מאתיופיה לפני כ-7 שנים, אמו נפטרה כחודש לפני שעלה אצרה, יחד עם אביו ואחיו. הנאשם גויס לצה"ל גיוס מיוחד בפרוייקט מיוחד. 

אני מפנה את בית המשפט לתסקיר, עמ' 2, בית המשפט יכול היה להתרשם מהנאשם התרשמות ישירה וכן שירות המבחן מתרשם שמדובר בנאשם עם דימוי עצמי נמוך, בעל אישיות חלשה.

בסופו של דבר הנאשם הודה בעבירה, אולי צמצם את חלקו, אך הודה בכך שנתן סטירה למתלוננת וזה בסופו של דבר מה שמיוחס לו.

אבקש להדגיש, כי במסגרת תיק זה הנאשם היה עצור 6 ימים ואחרי זה הוא שוחרר בתנאים מגבילים ולא דווח על הפרה בתנאים.

בסופו של יום, נכון הוא לא הסכים לטיפול על אף שזה הומלץ לו ע"י שירות המבחן וגם ע"י בית המשפט. 

אבקש, ואני סבור, שלא תמיד צריך לכפות על אדם טיפול שהוא לא כל כך רוצה בו, והראיה לכך היא גם שהמתלוננת לא רואה איזושהי בעייתיות בהתנהגותו של הנאשם וגם לא תוספת את האירוע שבכתב האישום כאירוע בעייתי. בני הזוג ממשיכים להיות בקשר ואני סבור שיש לתת משקל של ממש לעמדתה של המתלוננת. זה מחייב גם על פי זכויות נפגעי עבירה, כפי שבדרך כלל מחמירים עם נאשמים בשל עמדת המתלונן, ואני סבור שצריך פה לפעול להפך.

בנסיבות אלה, אבקש לגזור על הנאשם עונש הצופה פני עתיד ואבקש להסתפק בעונש מאסר על תנאי, להתחשב בכך בתקופה שהיה עצור במשך 6 ימים. 


הנאשם:

אני מבקש סליחה. זו טעות. 


גזר דין


הנאשם הורשע לפני לאור הודאתו בכתב אישום מתוקן, ממנו עולה כי סטר למתלוננת, חברתו, בפניה וכתוצאה מכך נגרם לה פצע בשפה. 


לנאשם אין הרשעות קודמות. 


תסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו העלה כי הנאשם עלה לארץ לפני כ-7 שנים, אמו נפטרה שהיה כבן 16, אביו סובל מבעיות רפואיות, הוא עבד על מנת לסייע לפרנסה ואף גויס לשרת כטבח עד למעצרו בתיק זה. הנאשם לקח אחריות חלקית בלבד לעבירה, תפס אותה כמשחק, ושירות המבחן התרשם כי הנאשם מטשטש את החלקים הבעייתיים בהתנהגותו, ודחה אפשרות לטיפול באלימות במסגרת השירות. 


אף שהמתלוננת מסרה הודעה במשטרה, המאששת את האמור בכתב האישום, מול שירות המבחן, הסתייגה, שללה התנהגות אלימה וההתרשמות הייתה להתגוננות על הנאשם. 


בבואי לבחון את מתחם העונש הראוי, אני לוקח בחשבון, כי הערך המוגן הינו שלמות גופו של אדם, ביתר שאת של בת זוג בתוך מערכת יחסים בין בני זוג, הביטוי "ערך מוגן" במקרה זה, אינו אבסטרקטי אלא מוחשי, התופעה של תקיפת בנות זוג היא תופעה שבית המשפט נלחם בה מלחמת חורמה, ובהתחשב בשאר מאפייני העבירה, ספציפית לכתב האישום שבפני ובהעדר עבר פלילי כלל, מתחם העונש הראוי הוא בין מאסר על תנאי למאסר שאפשר וירוצה בעבודות שירות. 


לקחתי בחשבון את הודייתו המהירה של הנאשם, את העובדה שבדבריו האחרונים לפני הרקין ראשו, הביע חרטה וביקש התחשבות בית המשפט, את העובדה שלנאשם אין כל הרשעה קודמת, ואת הרושם כי יחסיהם של הנאשם והמתלוננת עלו על דרך המלך. 


בהתחשב בכל אלה, ומתוך רצון לתת הזדמנות לנאשם, אני סבור כי ניתן להסתפק במאסר מותנה שילווה בעיצום כספי, יש באלה על מנת לבטא את סלידת בית המשפט מהמעשה שעשה הנאשם כרשום בכתב האישום, לבטא את מקומו של המעשה במדרג החומרה של העבירות במסגרת האלימות במשפחה, וגם את ההרתעה הדרושה כלפי הנאשם. 


על יסוד כל אלה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:


1.   מאסר למשך 6 חודשים, אותו לא ירצה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מהיום, כל עבירת אלימות כלפי בת זוג, לרבות איומים, לפי חוק העונשין. 


2. קנס בסך 3,500 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתו. הקנס יקוזז כנגד הפקדה בסך 3,000 ₪ שהפקיד הנאשם בתיק זה, ויתרתו תשולם עד ליום 1.6.13. 

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. 


ניתנה והודעה היום כ"ז ניסן תשע"ג, 07/04/2013 במעמד הנוכחים.


אביחי דורון, נשיא


הקלדנית: אילנית. 

הוקלד על ידי אילנית אבוקרט