Hebrew Russian
דף הבית » הישגי המשרד » עונש קל בתיק אלמ"ב חמור

בית משפט השלום בבאר שבע



ת"פ 6863-04-13 מדינת ישראל נ' #### #### (עציר)      12 יוני 2013 


6886-04-13


בפני כב' סגן הנשיא, השופט יואל עדן

המאשימה: מדינת ישראל


נגד


הנאשם: #### ### #### (עציר)


נוכחים:


 בא כוח המאשימה עו"ד פיני סויסה 

 

הנאשם ובא כוחו  עו"ד דמיטרי ורניצקי  


גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממש לבת זוג, עבירה לפי סעיף 382 (ג) לחוק העונשין, היזק בזדון, עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין ושתי עבירות של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין. 


על פי האמור בכתב האישום המתוקן, בתאריך 28.3.2013 הנאשם, בעודו בהשפעת אלכוהול, קילל את המתלוננת, אשתו, תקפה בכך שסטר על פניה, חנק אותה, והיא הצליחה להודפו ובהמשך הרים הנאשם ארון קטן וזרקו לעברה; 

המתלוננת נמלטה לחדר אחר והזעיקה את המשטרה.

בסמוך לכך דפק הנאשם על דלת הבית וביקש מהמתלוננת שתפתח אותה תוך שאיים על המתלוננת בכך שהביא אבן גדולה ואמר למתלוננת כי הוא רוצה לרצוח אותה, בזמן שהמתלוננת מחזיקה בדלת הבית.

במעשיו גרם הנאשם למתלוננת חבלה של ממש בדמות סימן אדום עגול באמה השמאלית וגרם נזק לרכוש הבית. 

בסמוך לכך הגיעו שוטרים למקום האירוע והנאשם איים עליהם באומרו : "...יש לי משפחה גדולה שיתפסו אותכם...ואתם חכמים עלי בבית חכו שנצא החוצה כל המשפחה שלי תעזור לי ותקבלו מכות אחד אחד".


הצדדים הגיעו להסדר לפיו המאשימה תעתור לענישה של 12 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו 28.3.2013 והסנגור יטען טיעון חופשי, כאשר לגבי שאר הרכיבים יטענו הצדדים טיעון חופשי. 


2. הנאשם יליד 1982 ולחובתו הרשעה אחת משנת 2010 בגין עבירות רכוש והפרעת שוטר במילוי תפקידו. 


3. ב"כ המאשימה פירטה את נסיבות העבירה, וטענה כי יש להוקיע את תרבות האלימות בתוך המשפחה וליצור הרתעה מוחשית. 


ב"כ המאשימה עותרת לעונש של 12 חודשי מאסר, ברף העליון בהתאם להסדר, ונטען כי עונש זה משקף מדיניות ענישה ראויה בהסתמך על רע"פ 1293/08. נטען כי הערכים המוגנים שנפגעו הינם כבוד האדם, שלמות הגוף, זכות האדם לאוטונומיה על גופו והביטחון האישי. כמו כן, נוכח עבירת האיומים כנגד שוטרים, נטען כי נפגעו הערכים המוגנים של שלטון החוק ושמירה על אנשי החוק. 


ב"כ המאשימה טוענת כי יש בעברו הפלילי של הנאשם כדי ללמד כי אין זו הסתבכותו הראשונה עם החוק, ונוכח החבלות שנגרמו למתלוננת יש להורות על ענישה מוחשית ומרתיעה. 

ב"כ המאשימה עותרת למאסר בפועל כאמור לעיל, מאסר על תנאי ארוך ופיצוי. 


4. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם נשוי למתלוננת מזה 9 שנים ולהם 5 ילדים קטנים. נטען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה ובכך חסך זמן שיפוטי יקר ונחסכה עוגמת הנפש למתלוננת אילו היה צריך להעידה. 


ב"כ הנאשם טוען כי הגם שאינו מקל ראש באלימות שהפגין הנאשם, לא מדובר ברף אלימות גבוה והנזקים שנגרמו למתלוננת הינם מינוריים והיא לא נזקקה לטיפול רפואי בגינם. 


ב"כ הנאשם טוען כי לחובת הנאשם עבר פלילי קל ובו הרשעה אחת בגין עבירות רכוש והפרעה לשוטר, ואין כל עבר באלימות בכלל או אלימות במשפחה. 


ב"כ הנאשם ציין כי הנאשם לוקח אחריות מלאה ומביע חרטה על מעשיו, וכי הוא למד את הלקח במיוחד נוכח מעצרו הממושך, וכי הוא מתכוון לשוב ולהתגורר עם המתלוננת. 


ב"כ הנאשם עותר להסתפק בתקופת מעצרו, וטוען כי אין להטיל פיצוי בענייננו מאחר והמדובר בבני זוג המתעדים להתגורר יחדיו.


הנאשם אמר כי הוא מתנצל על אשר ארע.

 

5. לעבירות אלימות במשפחה חומרה יתרה. המחוקק בחר להחמיר באופן משמעותי את הענישה בגין עבירות אלו.  


פסיקת בתי המשפט הדגישה שוב ושוב את החומרה בה יש לראות עבירות של אלימות במשפחה וחזרה שוב ושוב על כך כי יש לראות עבירות אלו כבעלות חומרה מיוחדת במערכת האיסורים הפליליים.  


אפנה לרע"פ 3483/06 מסאלמה נ' מדינת-ישראל (לא פורסם 2006); ע"פ 6758/07 פלוני נ' מדינת-ישראל (לא פורסם 2007); ע"פ 11917/04 נורדיצקי נ' מדינת-ישראל (לא פורסם 2005); ע"פ 2157/92 פדידה נ' מדינת-ישראל פד"י מז' (1) 81; ע"פ 4854/03 ערפניה נ' מדינת-ישראל (לא פורסם 2004); ע"פ 2037/92 בן דוד נ' מדינת ישראל (לא פורסם 1992) וע"פ 9469/03 מדינת-ישראל נ' אזולאי (לא פורסם 2004). 


העובדה שאדם הנו נורמטיבי בדרך כלל אין בה כדי להקל עמו בנוקטו באלימות כלפי בני משפחה ואפנה בעניין זה לע"פ 9469/03 דלעיל. 


6. בביצוע העבירות פגע הנאשם בערכים המוגנים ביסודן והם כבודה של המתלוננת, בזכותה לאוטונומיה על גופה וחירותה, שלמות הגוף, הביטחון האישי בכלל והביטחון האישי בד' אמות התא המשפחתי בפרט, וכן ביחס לפגיעה ברכוש נפגעה הזכות לקניין. בביצוע עבירת האיומים על השוטרים, נפגעו הערכים המוגנים של כבוד האדם, חירותו, שלטון החוק וניסיון להשפיע על אכיפתו, וזאת בנוסף לצורך בשמירה והגנה על עובדי הציבור העושים מלאכתם נאמנה. 


הצדדים הגיעו להסדר והמגבלה של טיעון המאשימה במסגרתו מהווה את המתחם המוסכם על הצדדים.


לאור המתחם שבהסדר לא ראיתי לנכון לסטות מההסדר.


7. מעשיו של הנאשם חמורים, ואין מדובר בעבירה אחת אלא בשורת עבירות במסגרתן הנאשם פוגע במתלוננת, מאיים עליה ומאיים על שוטרים שהגיעו למקום. הנאשם מטיל מורא של ממש על המתלוננת, ואינו נרתע מאנשי חוק.


שורת המעשים החמורים האמורים מחייבת מענה עונשי תקיף וענישה מוחשית ומרתיעה.


לצד זאת, הגם שאין מדובר בהרשעתו היחידה של הנאשם, הרי שאין בעברו הרשעות בגין עבירות אלימות בכלל ואלימות במשפחה בפרט. עובדה זו כמו גם טיב החבלה שנגרמה, אלו מביאים למסקנה כי אין להטיל ענישה במתחם העליון שבהסדר.


חומרת העבירות, והשתלשלות הדברים כמתואר לעיל, האלימות והאיומים כנגד המתלוננת, ובנוסף העובדה כי מדובר גם בעבירת איומים כלפי אנשי חוק הבאים לבצע מלאכתם, מביאים למסקנה כי אין להסתפק בענישה הכוללת את ימי המעצר בלבד.


אשר לעתירת המאשימה להטלת פיצוי  – מתוך ההנחה שיהיה בפיצוי כאמור כדי לפגוע גם במתלוננת ובתא המשפחתי, לא ראיתי לנכון להטילו בנסיבות מקרה זה.


7. אשר על כן אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן :

מאסר – מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים. תקופת מאסרו תחושב מיום מעצרו 28.3.2013. 

מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים אם מיום שחרורו יעבור על כל עבירת איומים. מהיום יעבור על כל עבירת אלימות כלפי בת זוג או עבירת איומים. 

 

זכות ערעור תוך 45 יום.


ניתנה והודעה היום ד' תמוז תשע"ג, 12/06/2013 במעמד הנוכחים.

 

יואל עדן, שופט

סגן נשיא

 

הוקלד על ידי שולה פרץ