Hebrew Russian
דף הבית » הישגי המשרד » אי הרשעה בעבירות רכוש על אף קיומה של אי הרשעה קודמת

בית משפט השלום בבאר שבע

ת"פ 3897-09 מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע נ' #####     08 מאי 2014



בפני כב' השופטת שרה חביב


המאשימה                מ.י. לשכת תביעות מרחב נגב - באר שבע
                              ע"י ב"כ עו"ד רונן שימן
נגד

הנאשם            ##### - בעצמו
                      ע"י ב"כ עו"ד דמיטרי ורניצקי

פרוטוקול

גזר דין ללא הרשעה 

1. הנאשם נמצא אשם על פי הודאתו בשלושה כתבי אישום שונים המייחסים לו עבירות רכוש ועבירות ביטוי כדלקמן:

ת"פ 3897/09- הנאשם נמצא אשם בעבירה של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 [להלן: "חוק העונשין"]. מכתב האישום המתוקן עולה כי ביום 19.6.2009 בשעות הערב, התפרץ לביתה של גב' #### בכך שפתח חלון ונכנס דרכו אל הבית. 

ת"פ 58045-01-11- הנאשם נמצא אשם בעבירה של הסגת גבול פלילית, לפי סעיף 447(א) בחוק העונשין. מכתב האישום המתוקן עולה כי ביום 24.3.2010, סירבה אמו של הנאשם להכניסו לביתה, באותו מועד הסיג גבול לביתה בכך שנכנס לבית דרך החלון. 

פ"א (תחנת ב"ש) 9078/10- הנאשם נמצא אשם בעבירה של העלבת עובד ציבור, לפי סעיף 288 בחוק העונשין. מכתב האישום המתוקן עולה כי ביום 19.8.2010 עוכב הנאשם לאחר שחצה כביש שלא במעבר חצייה ולאחר שלא הייתה בידו תעודת זהות, בדרך לתחנת המשטרה העליב הנאשם שוטר בכך שאמר לו: "חולה נפש אין לך מה לעשות, משעמם לך" ולאחר מכן קילל אותו ירק עליו. בהמשך, העליב שוב שוטרים, בכך שאמר: "חולי נפש שוטרים מסריחים טפו עליכם". 

2. עפ"י הסדר הטיעון בין הצדדים, הנאשם לא הורשע והופנה לשירות המבחן. המאשימה הצהירה כי תשקול עמדתה העונשית לאחר קבלת תסקיר המבחן. 

3. שירות המבחן ממליץ להימנע מהרשעתו של הנאשם בדין כדי שזו לא תהווה אבן נגף בהמשך חייו התעסוקתיים, כך עפ"י התסקיר, זאת לאור נסיבות ביצוע העבירות, תעצומות הנפש שמגלה הנאשם לאורך השנים והעובדה כי לא נפתחו כנגדו תיקים נוספים. כמו כן, המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם בפיקוח במשך שנה, במהלכו ימשיך טיפול פרטני בו החל מול שירות המבחן. 

שירות המבחן מתאר בתסקיריו את נסיבותיו האישיות של הנאשם, אשר גדל והתפתח בהזנחה, באלימות ועם שני הורים בעלי תפקוד לקוי. על אף נסיבות אלו, גילה לאורך השנים כוחות וכישורים חיוביים, שירת שירות צבאי מלא וסיים את חוק לימודיו. הנאשם הוצא מבית הוריו למשפחת אומנה, שהה במסגרות חוץ ביתיות ואף הועבר לפנימייה בהמשך השנים. הקשר עם משפחת האומנה האחרונה בה טופל היה טוב וחם והוא שמר על קשר עם המשפחה לאורך השנים. הנאשם קושר את ביצוע העבירות של הסגת גבול והתפרצות לדרכי החינוך בהן נקטה אמו בילדותו, עת הענישה אותו ואת אחיו ע"י השארתם מחוץ לבית במשך הלילה. תסקירי המבחן מתארים גם רקע התפתחותי קשה של הזנחה ושל נזקקות. הנאשם נוטל אחריות על העבירות המיוחסות לו, מביע עליהן צער וחרטה והביע רצון להשתלב בטיפול בתחום התמודדות עם כעסים וכך אכן עשה בשירות המבחן והשתלב בקבוצה טיפולית מתאימה ובטיפול פרטני. הנאשם שיתף פעולה באופן חיובי, הגיע לפגישות כפי שנדרש ממנו ומצא מענה הולם לצרכיו בטיפול. הנאשם הביע הסכמה לבצע עבודות של"צ, אך לאור התרשמות שירות המבחן כי על הנאשם להשקיע את מירב המאמצים בתהליך הטיפולי והשיקומי במקביל לצרכי תעסוקה ופרנסה, לא המליץ שירות המבחן על הטלת צו של"צ. בסופו של יום, כדי לא לפגוע באפשרויות התעסוקה של הנאשם, לאור גילו הצעיר, לאור רישום פלילי קודם מבית משפט לנוער שהסתיים ללא הרשעה אשר התיישן בשנת 2011 ולאור העובדה כי אין לו הסתבכויות נוספות, המליץ שירות המבחן כאמור להשית על הנאשם צו מבחן ללא הרשעה. 

4. ב"כ הצדדים טענו לעונש ביום 24.3.2014 ולאור בקשה שהגיש הסנגור, נשמעה עדה נוספת לעונש ביום 4.5.2014, גב' ####, האם האומנת של הנאשם בצעירותו, איתה הוא שומר על קשר עד היום. יש לציין כי העבירה שביצע הנאשם במסגרת ת"פ 3897/09 מיום 19.6.2009 היא עבירה של כניסה והתפרצות לבית משפחת האומנה.

גב' #### הגיעה והעידה בדמעות על נסיבות חייו של הנאשם, צבעה בצבעים את האמור בתסקירי המבחן, בין היתר תיארה מצוקת רעב, מצוקה של הזנחה ומצוקה רגשית קשה. גב' #### העידה בדלתיים סגורות ומפאת פרטיותו של הנאשם סבורתני כי אין מקום לחזור על דבריה לעונש, די אם אציין כי מתיאורה של גב' #### עולה כי בשני המקרים בהם נכנס הנאשם לבתי מגורים, הן לביתה של גב' #### והן לביתה של אמו, מדובר היה במצוקה רגשית שעפ"י תיאורה של גב' #### היא מצוקה של הישרדות ממש. בכל פעם שהנאשם מוצא עצמו ללא פתרון דיור, הוא נכנס דרך החלון, אם לביתה של אמו ואם לביתה של גב' ####. לטענתה של גב' ####, לו הייתה יודעת בתה שהתלוננה כי מדובר היה בנאשם לא הייתה טורחת להתלונן, שכן הנאשם בר רשות בביתה ומנהגו להיכנס לבית דרך החלון ידוע היה לבני המשפחה. 

5. ב"כ המאשימה עמדה על חומרת העבירות, טענה כי צירופי התיקים שערך הנאשם מלמד על כי בחר באורח חיים עברייני וביקשה לקבוע מתחם ענישה שבין 12 ל-24 חודשי מאסר, זאת לאור חומרת העבירות ולאור הרציונאליים העומדים בבסיס עבירות הרכוש, כמו כן ביקשה להשית על הנאשם מאסר מותנה ופיצוי. לאור גילו הצעיר של הנאשם, עברו הפלילי הדל, טענה ב"כ המאשימה כי היא מסתפקת בעונש מאסר שבתוך המתחם הנ"ל על אף שמדובר בשלושה תיקים שונים בהם נמצא הנאשם אשם.

6. ב"כ הנאשם עמד על נסיבותיו האישיות המורכבות של הנאשם, הדגיש את העובדה כי הנאשם הודה, צירף תיקים ולקח אחריות על מעשיו. עוד הדגיש את חלוף הזמן הניכר מאז מועד ביצוע העבירות,. באשר לעבירות של הסגת גבול והתפרצות- עמד ב"כ הנאשם על הנסיבות המיוחדות של ביצוע העבירות. לאור כל אלה ולאור העובדה כי הנאשם לא הסתבך בעבירות נוספות פרט לתיקים דנן, ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן. עוד הדגיש הסנגור את החרטה שהביע הנאשם, את העובדה כי על אף נסיבותיו הקשות שירת שירות צבאי מלא, לומד לשם השלמת בגרויות וטען כי הרשעה תפגע בתעסוקתו בעתיד. ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה מבית המשפט המחוזי מרכז (עפ"ג 21037-11-13 אוהב ציון נ' מדינת ישראל), שם בוטלה הרשעתו של הנאשם בהיותו "בגיר-צעיר" מתוך החשש לפגיעה עתידית בתעסוקתו. 

הנאשם הביע צער על מעשיו והסביר כי הוא איננו רוצה להיות עבריין.

7. מדובר בנאשם צעיר יליד 1991, שנמצא בפתח חייו הבוגרים. בעברו הפלילי רישום אחד בלבד מבית משפט לנוער שהסתיים ללא הרשעה בגין עבירה ממאי 2008. לאור נסיבותיו האישיות של הנאשם, על רקע המצוקה וההזנחה בה גדל, היינו מצפים למי שיפתח מיומנויות עברייניות משמעותיות- מיומנויות אותן הנאשם חסר. בוודאי יש לזקוף לזכותו של הנאשם את העובדה כי על אף הרקע הקשה ממנו בא, השכיל שלא להסתבך בפלילים, פרט לשלושת התיקים בגינם נדון היום בפניי. 

8. הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשיו של הנאשם הם הערכים של הקניין והפרטיות בעבירות של הסגת גבול והתפרצות והערכים של שמירה על שלטון החוק והשמירה על מעמדו של עובד הציבור באשר הוא בעבירה של העלבת עובד ציבור.

9. על אף האמור, תיקון 113 בחוק העונשין מחייב את בית המשפט לקבוע מתחמי ענישה הולמים את מעשיו של העבריין במנותק מנסיבותיו האישיות. אלא שנדמה כי בעניינו של הנאשם דנן, נסיבות ביצוע העבירות השונות שזורות כחוט השני בנסיבותיו האישיות. אין לי אלא לשקול לקולה בנסיבות ביצוע העבירות השונות, ובמיוחד בהתייחס לעבירות הרכוש, את העובדה כי העבירות המתוארות נעדרות הרציונאליים הקלאסיים לעניין הענישה. אין מדובר בעבריין רכוש אשר פנה לחמוס את רכושו של האחר על רקע בצע כסף או על רקע אלימות, אלא מדובר בצעיר שעל רקע מצוקה ביצע עבירות של הסגת גבול והתפרצות כמתואר בכתבי האישום המתוקנים. על רקע זאת, הפגיעה בערכים המוגנים של הפרטיות ושל קניינו של האחר, היא הפגיעה המינימאלית ביותר שניתן לעלות על הדעת, שכן בשני המקרים נכנס הנאשם לבתים שהם למעשה בתים בהם התגורר וגדל במהלך שנות ילדותו, ושהיה בהם בר רשות עובר למועד ביצוע העבירות. 

10. באשר לעבירה של העלבת עובד ציבור- ברור כי הרציונאליים הנ"ל אינם רלוונטיים ומדובר במי שהתפרץ באלימות מילולית כלפי שוטרים שביצעו עבודתם. יחד עם זאת, בנסיבות העניין ולאור הנסיבות המתוארות בכתב האישום המתוקן (פ"א 9078/10), מדובר בהעלבה אשר פוגעת ברף הנמוך בשוטרים שביצעו עבודתם, שכן אין המדובר במילים אשר יורדות לשורש תפקודם של השוטרים, אלא בעיקר בקללות ובאמירות קשות שהן בעיקר הבעת מורת רוח מעצם העיכוב של הנאשם. 

11. לאור כלל האמור לעיל, סבורתני כי מתחמי הענישה, אותם אין לי אלא לומר- דקלמה ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, רחוקים מלהיות הולמים את נסיבות ביצוע העבירות. נראה כי הנחיות רע"ן תביעות במטה הארצי באשר למתחמי הענישה השונים, הנחיות אשר נחשפות במלוא מערומיהן בעניינו של הנאשם. הנחיות אלה נשענות על סעיפי העבירה ואינן יכולות להתייחס לנסיבות ביצוע העבירות מטבע היותן הנחיות כלל ארציות וגורפות.

כאשר טוענת ב"כ המאשימה בנסיבות העניין למתחם ענישה כולל בגין שלושת התיקים בגינם עומד הנאשם לדין למתחם ענישה של מאסר בפועל שבין 12 ל-24 חודשים, רק משום שהנאשם נמצא אשם בסעיף עבירה של התפרצות לבית מגורים, לא יכול בית המשפט להתייחס ברצינות לטיעון שכזה לעונש או לשקול ברצינות את עמדת המאשימה לעונש. בנסיבות אלה, נפגע האינטרס הציבורי, שכן העמדה הרצינית היחידה שמונחת בפניי היום היא עמדת הסנגור. 
וכאן ראוי לציין, כי בוודאי מסוגלת הייתה ב"כ המאשימה להביע עמדה ראויה יותר לעונש ומושכלת יותר לעונש, אלא שהיא כבולה בהנחיות רע"ן תביעות במטא"ר, הנחיות אשר לא מאפשרות לה לייצג את האינטרס הציבורי כדבעי. סבורתני כי בנסיבותיו המיוחדות של ההליך דנן, הפגיעה באינטרס הציבורי היא בולטת ועל כן ראוי היה להביא את הדברים על הכתב. ראוי כי שיקול הדעת של נציגי היועמ"ש באולמות בית המשפט יושב להם. 

12. בנסיבות המיוחדות אותן תיארתי לעיל בעניינו של הנאשם, סבורתני כי מתחם הענישה בגין כל אחד מהתיקים הוא שונה לחלוטין ואיננו כולל מאסרים בפועל. 

בגין ת"פ 3897/09- בנסיבות העניין משמדובר בבית משפחת האומנה, על רקע עדותה של גב' ####, מדובר במתחם ענישה שבין התחייבות, קנס ופיצוי ועד מאסר קצר בין חודשיים על דרך של עבודות שירות. 

בגין ת"פ 58045-01-11- על רקע העובדה כי מדובר בבית אמו של הנאשם, לאור הרקע המיוחד של היחסים ביניהם, המדובר במתחם ענישה דומה של בין התחייבות, קנס ופיצוי ועד מאסר קצר בין חודשיים על דרך של עבודות שירות. 

בגין פ"א 9078/10 (תחנת ב"ש)- לאור אופי ההעלבות בהן נמצא הנאשם אשם ועל רקע הנסיבות המיוחדות של העניין, המדובר במתחם ענישה שבין התחייבות ועד מאסר מותנה, קנס ופיצוי. 

13. בנסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ברור הוא כי היה מקום להסתפק בתחתית מתחם הענישה בגין התיקים השונים בהם נמצא אשם. 
לאור תסקירי המבחן בעניינו של הנאשם, לאור הרקע המיוחד ממנו בא, לאור רישומו הפלילי שאיננו מכביד כלל ועיקר, לאור גילו הצעיר ולאור העובדה כי אין לו הסתבכויות נוספות עם החוק פרט לתיקים דנן, סבורתני כי מטעמים של שיקום, בהיות הנאשם "בגיר-צעיר" אשר רק החל דרכו בחיים האזרחיים, יש מקום לסטות ממתחמי הענישה ולהימנע מהרשעתו של הנאשם בדין.
סבורתני כי כוחו של הנאשם להיות אזרח נורמטיבי ויצרני במותניו. על רקע נסיבותיו המיוחדות ולאור גילו הצעיר יש מקום לאפשר לו לממש פוטנציאל זה. הדבר משתלב עם האינטרס הציבורי הכללי ולפיו תזכה החברה באזרח נורמטיבי ויצרני.

אשר על כן אני נמנעת מהרשעתו של הנאשם בדין ומעמידה אותו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. 

בנסיבות העניין אינני משיתה על הנאשם פיצוי למי מהמתלוננים.

הוסברה לנאשם סמכותו של בית המשפט לגזור דינו מחדש היה ולא יעמוד בצו המבחן.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים.
 

ניתנה והודעה היום ח' אייר תשע"ד, 08/05/2014 במעמד הנוכחים.
 

שרה חביב, שופטת

 
הוקלד על ידי אלינור בסטקר