עבירות מין

עבירות מין מוסדרות בפרק י' לחוק העונשין שדן בעבירות כלפי גוף האדם. עבירות אלו נחשבות לעבירות החמורות ביותר בספר החוקים (מלבד עבירות המתה).



המחוקק הקדיש תת פרק נפרד בחוק העונשין לעבירות מין וקבע עונשים חמורים ביותר בגין עבירות אלו.

מאמר זה יתייחס למושגים בסיסיים בעבירות מין ויסקור את עבירות המין העיקריות ואת העונשים שניתן להטיל בגינן.

כמו כן יתייחס המאמר לסדרי דין מיוחדים שקיימים בעבירות מין.

הגדרות:

"הבועל": המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;

"מעשה סדום": החדרת איבר מאברי הגוף או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם;

"מעשה מגונה": מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.

אינוס:

אדם ייחשב כמבצע עבירת אינוס (אונס), אם הוא:

בועל אשה -

(1) שלא בהסכמתה החופשית;

(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;

(3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, אף בהסכמתה; או

(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה הסכמה חופשית;

(5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית.

העונש בגין עבירת אינוס – עד 16 שנות מאסר.

אינוס בנסיבות מחמירות:

במידה והאינוס נעשה באחת מנסיבות הבאות, דינו של האונס – עד 20 שנות מאסר:

(1) בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, ללא הסכמתה החופשית;

(2) באיום בנשק חם או קר; 

(3) תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון;

(4) תוך התעללות באשה, לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו;

(5) בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם.

לסיכום, ניתן לומר כי עבירת האינוס מתקיימת כאשר אדם בועל אישה ללא הסכמתה החופשית או כאשר ההסכמה הינה "הסכמת שווא" או "הסכמה מדומה". לעניין זה תיחשב קטינה מחתחת לגיל 14 כמי שעוד לא מסוגלת לתת הסכמה חופשית ורציונאלית לקיום יחסי מין, ולכן אם אדם יבצע בעילה של קטינה שהינה מתחת לגיל 14, אף בהסכמתה – הוא גם ייחשב כמבצע עבירת אינוס.

בעילה אסורה בהסכמה:

(א) הבועל קטינה שמלאו לה 14 שנים וטרם מלאו לה 16 שנים, והיא אינה נשואה לו, או הבועל קטינה שמלאו לה 16 שנים וטרם מלאו לה 18 שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין, דינו – עד 5 שנות מאסר.

(ב) הבועל אישה שמלאו לה 18 שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי, דינו – עד 3 שנות מאסר.

יחד עם זאת, קובע החוק כי באישום בשל עבירה לפי סעיף (א) לעיל, תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

מעשה סדום:

(א) (1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים, או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו 16 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, דינו – עד 5 שנות.

(2) ...

(א1) העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו 18 שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – עד 3 שנות מאסר.

(ב) העושה מעשה סדום באדם בנסיבות של אינוס (כלומר, ללא הסכמתו החופשית או כאשר ההסמה היא "הסכמת שווא" או "הסכמה מדומה", בשינויים המחוייבים, דינו כדין אונס (כלומר העונש הינו עד 16 שנות מאסר, ואם העבירה בוצעה בנסיבות מחמירות של אינוס – העונש עד 20 שנות מאסר).

יחד עם זאת, קובע החוק כי באישום בשל עבירה לפי סעיף (א) לעיל, תהיה זו הגנה לנאשם שהבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

מעשה מגונה:

(א) העושה מעשה מגונה באדם בנסיבות שנחשבות ל"הסכמת שווא" או ל"הסכמת מדומה" בעבירת האינוס, בשינויים המחוייבים, דינו – עד 7 שנות מאסר.

(ב) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות של אינוס בנסיבות מחמירות, בשינויים המחוייבים, דינו – עד 10 שנות מאסר.

(ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו, אך שלא בנסיבות כאמור בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ג1), דינו – עד 3 שנות מאסר.

(ג1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (ג) תוך שימוש בכוח או הפעלת אמצעי לחץ אחרים, או תוך איום באחד מאלה, כלפי האדם או כלפי זולתו, דינו של עובר העבירה - עד 4 שנות מאסר.

(ד) (1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו 14 שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר ארבע שנים.

   (2) ...

(ד1) ...

(ה) העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו – עד שנתיים מאסר.

מעשה מגונה בפומבי:

(א) העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו – עד שנת מאסר.

(ב) העושה, בכל מקום שהוא, מעשה מגונה בפני אדם שטרם מלאו לו שש עשרה שנים, דינו – עד 3 שנות מאסר.

עבירות מין במשפחה:

(א) העובר עבירה של אינוס או של מעשה סדום בנסיבות של אינוס באדם שהוא קטין, והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו – עד 20 שנות מאסר.

(ב) הבועל אישה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה 21 שנים או העושה מעשה סדום באדם שמלאו לו 14 שנים וטרם מלאו לו 21 שנים, והוא בן משפחתם, דינו – עד 16 שנות מאסר.

(ג) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין והוא בן משפחתו או באדם שהוא חסר ישע והוא אחראי עליו, דינו -

(1) אם הוא עושה את המעשה המגונה באדם בנסיבות שנחשבות ל"הסכמת שווא" או ל"הסכמת מדומה" בעבירת האינוס, בשינויים המחוייבים – עד 10 שנות מאסר;

(2) אם הוא עושה את המעשה המגונה באחת הנסיבות של אינוס בנסיבות מחמירות, בשינויים המחוייבים – עד 15 שנות מאסר;

(3) בכל מקרה שאינו בין המנויים בפיסקאות (1) ו-(2) – עד 5 שנות מאסר.

(ד) העושה מעשה מגונה בפני אדם שהוא קטין, בכל מקום שהוא, והוא בן משפחתו, דינו – עד 4 שנות מאסר.

(ד1) אחראי על חסר ישע העובר עבירה של מעשה מגונה בפומבי לפי סעיף 349(א) בחסר הישע, דינו - מאסר שנתיים

הוראות חוק מיוחדות בעבירות מין:

התיישנות:

בניגוד לרוב עבירות פליליות אחרות מסוג פשע, בהן קבועה תקופת התיישנות של 10 שנים (כלומר, ניתן להגיש כתב אישום תוך 10 שנים מיום ביצוע העבירה), הרי שככל שמדובר בעבירות מין חמורת שבוצעו בקטינים, קובע החוק כי מניין תקופת ההתיישנות יחל מאז שימלאו לקטין 28 שנים. (בחלק מהעבירות תקופת ההתיישנות תחול כשימלאו לקטין 18 שנים). משמעות הדבר היא כי בחלק מעבירות מין חמורות שבוצעו בקטינים ניתן להגיש כתב אישום כנגד הנאשם כשהקורבון הקטין יהיה כבר בן 38 (על אף שהעבירה בוצעה כלפיו לפני שנים רבות כשהיה ילד קטן).

עם זאת, קובע החוק, כי אם עברו למעלה מ-10 שנים מאז שבוצעה עבירת מין בקטין, לא יוגש כתב האישום כנגד הנאשם אלא באישור של היוץ המשפטי לממשלה.

עונש מינימום:

החוק קובע כי מי הורשע בעבירות מין חמורות (כגון: אינוס, מעשה מגונה, עבירות מין כלפי קטין), לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.

כמו כן קובע החוק כי ככל שמדובר בעבירות מין חמורות, העונש המאסר לא יהיה, בהעדר טעמים מיוחדים, כולו על תנאי.

אי חקירת המתלוננת על עברה המיני:

החוק קובע כי כאשר מדובר בכתב אישום שדן בעבירות מין, בית המשפט לא ירשה חקירת המתלונן על עברו המיני, אלא אם כן הדבר נחוץ כדי למנוע עיוות דין מהנאשם.

כמו כן, קובע החוק כי במקרים מסוימים, כאשר יש חשש כי מתלוננת לא תוכל להעיד באופו חופשי, ניתן להעיד את קורבן עבירת המין שלא בפני הנאשם, זאת בהתקיים תנאים מסוימים (הנאשם מיוצג ע"י עורך דין, הנאשם יוכל לצפות בעד שמעיד באמצעות מסך טלויזיה ועוד).

עדות ילד באמצעות חוקר ילדים:

החוק קובע כי, למעט מקרים חריגים, כאשר מדובר בילד שטרם מלאו לו 14 שנים והוא צריך להעיד בתיק שדן בעבירות מין או בעבירות אלימות חמורות, הילד לא יעיד, אלא אם כן חוקר ילדים נתן לכך רשות.

במידה וחוקר הילדים סבור כי עדות הילד בבית משפט עלולה לגרום לו נזק נפשי, חוקר הילדים לא יתיר את עדותו של הילד, והוא (החוקר) יעיד בעצמו בבית משפט במקום הילד ויספר מה הילד מסר לו בחקירה אודות האירוע (במאמר מוסגר יצוין, כי הדבר מהווה אחד החריגים העיקריים לכלל האוסר עדות מפי השמועה).

הישגי המשרד בתחום של עבירות מין:

• HH