מעצר ימים

כאשר אדם שחשוד בביצוע עבירה פלילית נעצר ע"י שוטר (ללא צו של בית משפט) – ובמידה המשטרה מעוניינת בהארכת מעצרו לצרכי חקירה – החוק קובע כי אדם יובא בפני שופט תוך 24 שעות מעת מעצרו (למעט מקרים חריגים – כגון סופי שבוע וחגים, וכן למעט מעצר של קטינים, שלגביהם ישנן הוראות מיוחדות בחוק), על מנת שהשופט הוא שידון בהארכת מעצרו של אותו החשוד. ההליך של הארכת המעצר הזו נקרא הליך של מעצר ימים או מעצר לצרכי חקירה.

למעשה מדובר בהליך מעצר ראשוני, עוד בטרם נאספו מספיק ראיות כנגד אדם על מנת להגיש כתב אישום כנגדו, ואדם מוגדר בהליך זה כחשוד (ולא כנאשם).

ההליך של מעצר ימים מתנהל תמיד בבית משפט שלום (אף אם מדובר בחשד לעבירות חמורות ביותר שנידונות בבית המשפט המחוזי), והוא מתנהל בבית משפט שבאזור שיפוטו נעברה עבירה או נמצאת היחידה החוקרת, אלא אם כן מדובר בנסיבות מיוחדות.

על מנת ששופט יצווה על הארכת מעצר לצרכי חקירה, צריכים להתקיים מספר דברים מצטברים:

• ראשית, צריך שהשופט, לאחר עיון בחומר החקירה שנאסף עד כה, ייקבע כי קיים חשד סביר שאדם עבר את העבירה מסוג עוון או פשע שבגינה מבקשת המשטרה את המשך מעצרו. מטבע הדברים, חשד סביר זה מושג עמום, שניתן לפרשנות, אך לרוב מספיק חשש ראשוני כלשהו על מנת לקבוע כי מתקיים חשד סביר.
  יחד עם זאת, בתי משפט קבעו כי מידע מודיעיני ממקור יחיד לבדו, ללא חיזוקים נוספים, לא יכול לענות על דרישה של החשד הסביר שקבועה בחוק.
  
  
• שנית, צריך שתתקיים עילת מעצר שמצדיקה את המשך מעצרו של החשוד. עילות המעצר הן: מסוכנות (כלומר, אם ישוחרר החשוד הוא עלול לסכן את המתלונן הספציפי או את הציבור בכללותו), שיבוש הליכי חקירה או שיבוש הליכי משפט (כלומר, אם החשוד ישוחרר הוא עלול לשבש חקירה, להעלים ראיות, לתאם גרסאות עם חשודים אחרים, להשפיע על העדים וכו'), והתחמקות מהליכי חקירה או הליכי שפיטה (כלומר, אם החשוד ישוחרר הוא עלול לברוח מהארץ, לא להתייצב להמשך החקירה או המשך המשפט).
  
  
• שלישית, שופט לא יכול לצוות על המשך המעצר (גם אם מתקיימים חשד סביר ועילת מעצר), אלא אם כן הוא משתכנע כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר באמצעות חלופת מעצר, כלומר בדרך שהפגיעה בחירותו של אדם תהיה פחותה יותר, מאשר מעצר של ממש (לדוגמא – באמצעות שחרור למעצר בית).

ניתן גם להאריך את המעצר בגין אותה העבירה מספר פעמים, אך בכל דיון השופט מוסמך להאריך את המעצר עד ל-15 ימים, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלו על 30 ימים. על מנת להאריך מעצר מעבר ל-30 ימים בגין אותה העבירה נדרש אישור של יועץ המשפטי לממשלה.

על החלטת השופט בהליך של מעצר ימים ניתן להגיש ערר לבית המשפט המחוזי, תוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה.
הערר הנוסף, לבית המשפט העליון, הינו ברשות (ולא בזכות).

חשוב להבין כי מטרתו של מעצר ימים זאת לא ענישתו של אדם, אלא הוא נועד על מנת שהמשטרה תוכל לחקור אותו בגין החשודות שקיימות כנגדו, ולאסוף ראיות מספיקות להגשת כתב האישום.

עוד יש לציין כי בהליך של מעצר ימים חומר החקירה שנאסף בתיק לא חשוף בפני החשוד ואף לא בפני הסנגור, ובדרך כלל החוקר או השוטר שמבקש להאריך מעצר מגיש לבית המשפט דוח סודי או דו"ח חסוי, לעיונו של בית משפט בלבד, על מנת שלא לחשוף בפני הסנגור את פעולות החקירה שהוא מתכוון לבצע בתיק וכן על מנת לא לשחוף את הראיות שכבר קיימות בתיק.

הרבה פעמים, שופט, כשהוא סבור שחשיפת הראיות או הפעולות עלולה להביא לשיבוש החקירה, מאפשר למשטרה שלא להשיב על שאלות הסנגור, ולכן לפעמים לסנגור לא נותר אלא "לגשש באפלה" על מנת לנסות ולהבין מה הוא קו החקירה מה הן הראיות כנגד הלקוח.

יחד עם זאת, ישנה חשיבות רבה לכך שכבר בשלב של מעצר ימים, שזהו השלב הראשוני של ההליך הפלילי, החשוד יהיה מיוצג ע"י עורך דין פלילי מנוסה.

ראשית, עורך דין פלילי מנוסה יכול, באמצעות חקירת השוטר בחקירה נגדית בבית משפט במסגרת ההליך של מעצר הימים הנ"ל, להביא לשחרור החשוד ממעצר כבר בשלב הזה, במידה ויצליח להראות כי הראיות כנגד מרשו חלשות מאוד כבר בשלב זה או שניתן לשחרר אותו לחלופת מעצר מתאימה, או לחילופין, יכול עורך דין פלילי מנוסה לשכנע את בית המשפט שאין צורך בכל תקופת המעצר שמבוקשת ע"י המשטרה, ובכך יצומצמו ימי המעצר, דבר שיגרום ללחץ על היחידה החוקרת.

בנוסף, עורך דין פלילי מנוסה יכול לייעץ לחשוד כיצד להתנהג בחקירה (האם למסור גרסה מסודרת, האם לשמור על זכות השתיקה), וכן יכול להזהיר את החשוד מפני תרגילי חקירה שהמשטרה יכולה לבצע (כגון: הכנסת מדובב לתא המעצר, האזנות סתר וכו').